הזריחה של המדינה

אייל בן לאה |
13/07/2021

 

פעם בעולם העתיק היו תרבויות שסגדו לשמש, מצרים היא המפורסמת ביניהם באזור שלנו בוודאי, ומבין כל עבודות האלילים זו אולי שמובנת איכשהו גם לנו היום, השמש מאד משפיעה עלינו, על מצב הרוח שלנו, על צמיחת היבולים שלנו ועל הבשלתם, על התחושה הכללית שלנו בגוף, “השמש מחטאת הכל” נהוג לומר היום, כשהכוונה היא לאו דווקא לחיטוי פיזי…

אחד הביטויים להשפעה של השמש על מצב רוחנו קשור בשקיעה ובזריחה, שני רגעים חמקמקים שקורים תמיד, בכל יום ויום, מאז ומעולם, אנו בני האנוש, ואני יכול להישבע שאני מזהה את זה גם אצל בעלי החיים והצמחים, מתמלאים תחושה נוגה עטופה ברומנטיקה בכל פעם שאנו צופים בשקיעה, ורוממות רוח של התחדשות בכל פעם שאנו רואים את הזריחה.

בארץ ים המלח הזריחה היא המיוחדת ביותר בכל ישראל, ויש שיאמרו בעולם כולו, בזווית הנכונה, השמש המבצבצת מאחורי הרי אדום נראית כאילו עולה מים המלח, ים הטורקיז הבוהק נפרש לרגליה כגלימה מלכותית, משתפלת בחן לרגליה המנצנצות.

לתחושה שהזריחה מול ים המלח מופלאה, יש סימוכין כבר למעלה מאלפיים שנים ורק ניתן לשער כיצד נראתה הזריחה אז כשהים היה מלא הרבה יותר, והנה זה נמשך עד היום, כאשר בעידן שלנו הזריחה בים המלח בכלל והמראה שלה ממרומי המצדה בפרט הפכו לנכס לאומי המקועקע עמוק בנרטיב הישראלי, מופעי זריחה במצדה הם מזמן תו תקן לתרבות ישראלית, וצבא ההגנה של ישראל קיבע את המעמד הזריחה ממצדה כסמל של חייליו, סמל לאמונה ושאיפה של עצמאות עוצמתית ברת קיימה.

העידן שלנו בו אנו חיים, מתאפיין בטכנולוגיות חדשות המציפות אותנו מכל עבר וחלקן מתחילות לשמש אותנו גם במקומות לא צפויים, בכל הנוגע לטבע למשל העדשות המדהימות והיכולת הטכנולוגיות פותחות בפנינו צוהר חדש לעולם שלא היה בהישג ידינו עד כה, וזה היכולת להתבונן בדברים הקטנים ביותר, ולראות את הדברים מרחוק יותר וגבוה יותר, היכולות הללו חושפות בפנינו עולמות חדשים כל הזמן, ואחד הדברים המדהימים הוא לתפוס את תמונת הזריחה האולטימטיבית מים המלח, האפשרות לשלוח רחפן בגובה לצלם את הזריחה מזויות שנות שבני האנוש לא הכירו עד כה, מאפשרת לנו למצוא את המקום ממנו ניתן לראות את סצינת הזריחה המושלמת.

הנסיון למצוא את המקום המושלם לראות את הזריחה המושלמת הוביל אותנו להר הקנאים, הפסגה החשופה, שצופה מזרחה ללא חומות ענק בנויות בקו הראיה, ורק ים המלח עומד בינינו לבין השמש, מוביל למחזה כמעט מיסטי, דווקא הנוכחות של המצדה במרחב שלנו, מוסיפה למעמד העוצמתי, לתחושת רוממות הרוח שהזריחה הזו נופכת בנפש.

לאלו מבינכם כמונו שמחפשים את הזריחה המושלמת אנו ממליצים להגיע מערד לכיוון מצדה, כ 10 ק”מ לאחר היציאה מערד, שילוט יכוון אותנו לרדת מהכביש לחניון לילה הסמוך לשלוחה המובילה להר הקנאים, ניתן ומומלץ (כך אנחנו עשינו) להעביר את הלילה בחניון, ולקראת זריחה לעלות לפסגה על מנת לצפות בזריחה, העלייה תלולה מעט, ואולי היא תהיה קשה למי שיש לו בעיות ברכיים אבל החוויה משתלמת בכל קנה מידה, הזריחה מעל הרי מואב חושפת את כל מרחב ים המלח לרגלינו ומאפשרת קו ראיה שלא קיים מן המצדה,

 

ומעניין לגלות שממצדה קשה לראות את הר הקנאים, שיש אומרים שהעובדה שהוא נסתר אפשר ללוחמי בר כוכבא להתגנב למצדה בלי שיבחינו בהם דרך שבילים חבויים שיוצאים מבקעת הקנאים, ומכאן שמה.

אנו ממליצים להצטייד עם הרבה מים, במיוחד אם זה בקיץ, ולהקפיד על כללי הזהירות במדבר, לפעמים התחושה היא כאשר יוצאים לטיולי זריחה, שלא חם, אבל במדבר כמו במדבר השמש עולה ומיד מתחיל להיות חם, חם מאד.