טיול ירח מלא ברמת המדבר

יוחאי חדד |
25/08/2020

לגלות את סוד הפשטות המדברי

בשבוע שעבר הצטרפתי לטיול ירח מלא ברמת המדבר, אחת החוויות המיוחדות שמרחב ארץ ים המלח יכול להציע לכל מי שבוחר לראות באילוצי הקורונה הזדמנות להרחבת הגבולות. הקונספט של טיולי ירח מלא ברמת המדבר נולד לפני מספר שנים אצל אסף הרשטיג, מדריך טיולים ואיש מדבר. אסף, תושב מצפה שלם,  הרגיש  כי “בים המלח אתה חי בנוף הכי מדהים בעולם אבל המצוק סוגר עליך, ברגע שאתה עולה למעלה יש לך מרחבים להסתובב ואני בנפש שלי צריך את הפתוח, את המרחב, את הללכת”. כך התחיל אסף את הרומן שלו עם אזור רמת המדבר כשהוא מתמקד באופן מיוחד באזור שמתחיל ב”מצוקי דרגות” ונמשך מערבה. אסף הפך את רמת המדבר ל”מגרש משחקים” בו הוא מקיים פעילויות שטח כמו סדנאות הורים וילדים, וטיולי ירח מלא למיטיבי ואוהבי לכת.

בדרך כלל הטיולים מתרחשים בתקופת החורף ואילו בקיץ אסף מדריך טיולים בחו”ל, אבל השנה הקורונה השאירה אותו בארץ. אל אסף הצטרף  עומר זיו, מדריך טיולים בעצמו ומנהל מועדון המטייליםLet’s Walk – Hiking Israel- מועדון מטיילים למטיבי לכת.

רמת המדבר הוא אזור במדבר יהודה המשתרע מ”מצוק ההעתקים” במזרח ועד אזור ספר המדבר במערב. טיולי הירח המלא מתקיימים ב”מגרש המשחקים” של אסף שמתחיל באזור “מצוקי דרגות” ונמתח מערבה.

השטח הזה הוא לא שמורת טבע וברובו לא שטח אש, ולמי שמכיר את השטח היטב אפשר להסתובב בו ללא שבילים מסומנים. (הערה בטיחותית חשובה- הטיול באזורים המוזכרים בכתבה מומלץ רק למי שמכיר את השטח היטב או בליווי מדריך).

צילום: יוחאי חדד- מכאן והלאה

 

יוצאים לדרך

נקודת ההתארגנות הייתה ליד כפר “מצוקי דרגות”- מטיילי הקבוצה הגיעו באופן עצמאי וחנו על יד השער. התחלנו ללכת לכיוון מערב על גבי הדרך היוצאת ממצוקי דרגות לכיוון מדבר יהודה. כעבור 5 דקות הליכה ירדנו מהדרך ונכנסו לתוך המדבר שבלע אותנו במהירות. נכנסנו לתוך נחל וכש”מצוקי דרגות” נעלם מהעין התיישבנו במעגל לעצירה ראשונה. אסף הרים אבן עליה היה דבוק גולם של פרפר והראה מערכת הפצת זרעים מתוחכמת להפליא של הצמח כוכב ננסי. זה נדמה כפרח יבש ופשוט אבל כשמשקים אותו הוא נפתח ומפזר את הזרעים החוצה. בלי יותר מדי הסברים מבינים כי המדבר רוחש חיים ואפשרות לחיים אבל הסימנים המעידים על כך עדינים להפליא.

ממשיכים הלאה לחלק הקשה של הטיול- טיפוס על “כתף טור”, הר נמוך החולש על הסביבה. הדופק עולה ומזיעים, הרצון הוא להספיק ולהגיע לנקודת תצפית על השקיעה. אחרי טיפוס יחסית קצר אבל מאומץ מגיעים לפסגה. אנחנו מחכים לשקיעה ובינתיים אסף מסביר על האזור מבחינה גיאוגרפית ונותן את ההקשרים של מדבר יהודה ביחס לספר המדבר שנמצא מערבית לנו- ואפשר אפילו לראות את ההרודיון. אחריו עומר זיו מתיישב מול הקבוצה ומרחיב על משמעות המדבר בתרבות שלנו ובאורח החיים המאפיין את יושביו הקדמונים. עם קישור מיוחד לפרשת השבוע העוסקת במשה והמהפך הנפשי שעבר עליו במהלך 40 השנה במדבר, אתה מבין שצניעות היא הדרך להתהלך במרחבים הללו, וזה נוגע בך, במיוחד לאור הנוף שמקבל גווני שקיעה. סוף הפסוק של השיחה הזו מסתיים בנו ובאופן בו אנחנו צריכים ללמוד צניעות מהמדבר. עומר ואסף לא רק מדברים על צניעות מתוך עיקרון כל הציוד בטיול נישא על הגב, אין פריסות על ג’יפים או ציליות. הדיבור הזה מרגש אותי. המדריך והקבוצה לא דתיים, אבל השיחה הקצרה הזו פורסת בפניי את הרוחניות העמוקה המקשרת בין הטיול במדבר לבין אוצרות התרבות והרוח היהודיים.

צילום: יוחאי חדד- מכאן והלאה

צילום: יוחאי חדד- מכאן והלאה

 

צפייה בשקיעת השמש

מגיעה שעת השקיעה- אסף מבקש מהקבוצה להיפתח מול השמש השוקעת ומבקש מכולם לא לדבר ורק להתבונן. דממה. השמש הולכת ושוקעת, צובעת את האופק באדום, רוחות מתחילות לנשוב בעדינות מכיוון מערב, השמש הולכת ושוקעת מעבר לאופק. כל צמחי המדבר שהתייבשו על גבי הקרקע פועמים מולי בזהב. תחושה של חוויה חד פעמית ואני צריך להזכיר לעצמי שהשקיעה הזו מתרחשת מדי יום אבל רק הפניית תשומת הלב שלי גורמת לאירוע להיות כל כך משמעותי. אחרי שהשמש שוקעת אסף מפר את הדממה ואומר “מאחל לכולנו הרבה רגעים פשוטים שלא עולים הרבה אבל שווים המון”.

מעכשיו אנחנו נלך צפונה ומזרחה לאורך שבילים של רועי גמלים ורועי צאן עד שנגיע לנקודת תצפית על זריחת הירח במערב. ההליכה מהירה, האור הולך ודועך, והשבילים נמתחים גם בין מדרונים תלולים מאוד (אפשר לראות בסרטון המצורף את החלק הזה של הטיול).

כעבור שעה של הליכה החושך כבר שורר. אורות נדלקים בעבר הירדן המזרחי ומאירים את המרחב. אנחנו עוצרים ואסף מסביר על הריקוד המיוחד בין השמש, הירח וכדור הארץ שיוצר את שינוי הצורה של הירח, את זמני זריחת הירח ואת האופן שבו אפשר לחשב את זמן הופעת הירח מעל האופק. ההסברים מאירי עיניים ומנכיחים שליטה מתמטית חזקה. אסף מסביר לקבוצה שלפני שהוא פנה לתחום ההדרכה במדבר הוא היה מהנדס. עכשיו הדברים קצת יותר מובנים. עומר כבר מוכן עם הקפה ולנו רק נשאר לחכות לירח.

צילום: יוחאי חדד- מכאן והלאה

 

צפייה בזריחת הירח

אחרי ההסבר אנחנו שוב מתבוננים בדממה אל האופק השחור של הרי הירדן. כעבור דקה הירח מתחיל לזרוח מעל ההרים. שוב, בדומה לשקיעת השמש, תחושה יוצאת דופן של אירוע נדיר ומיוחד. כעבור מספר דקות הירח כבר זורח במלואו. מישהו בקבוצה אומר בלחש “ולחשוב שעכשיו רוב האנשים רואים סדרת טלוויזיה כזו או אחרת או צופים במסכים”, ואני מרגיש שאני נמצא במקום הכי טוב שבן אדם יכול להיות בו בדקה הזו. ממשיכים ללכת ומתחילים לרדת אל נחל טור – בדרך נעצרים ליד אוהל קטנטן של רועים בדואים שעשוי משקי בד התפורים באופן גס. אסף מסביר לקבוצה על האופן שבו הרועים הבדואים שולטים בעדרי הגמלים והצאן – שלמעשה מערכת הנחלים באזור הופכת להיות מעין מכלאה ענקית וללא גדר לכל אותם העדרים, ובינתיים בתוך אוהלים פשוטים שכאלו הרועים ישנים וחיים במשך תקופות ארוכות. המפגש עם האוהל לא מקרי. אסף אומר לי כי  “הנקודה היותר עמוקה הוא התוכן שמשתנה, איך שהוא פוגש את החוויה. אני מאמין שהמפגש עם התרבות של רועי הצאן הבדואים שחיים בפשטות משנה אנשים, זה עושה לאנשים משהו בלב”- מהתגובה של אנשי הקבוצה נראה שאכן משהו השתנה, ממשיכים ללכת תחת ירח מלא שמאיר אותנו ואת הגבעות החשופות שסביבנו ונעצרים עצירה אחרונה לפני שנמשיך לאזור בו נכין את ארוחת הערב. דממה ורק רוחות נושבות מעלינו. אנחנו מתיישבים בצורה מפוזרת. לכבוד ט”ו באב עומר מקריא קטע קצר של ‘הרמן הסה’ אשר קושר בין חווית האהבה והארוס ובין ההליכה. אסף מבקש שכל חבר וחברה בקבוצה יאמר מילה אחת שמתארת את מה שהוא מרגיש – והן מגיעות אחת אחרי השנייה במרווחי זמן לא קבועים – “אש”, “רוגע”, “חופש”, “שלווה”, “בראשית”, “רוך”, “חמימות”, “נוכחות”, “שקט “, “אושר”.

 

ארוחת מלכים מדברית וסיום

נושמים עוד קצת את כל היופי הזה וממשיכים הלאה לנקודת הכנת ארוחת הערב. מבחינת אסף ועומר הנקודה של הארוחה חשובה מאוד והם מעבירים אותה למשתתפים – “לעשות הכל בצניעות, לא מדורה של ל”ג בעומר”. אסף מדריך את החברים והחברות לאסוף ענפי רתמים יבשים ומקפיד לא לעשות את המדורות באותם המקומות כך שכאשר הקבוצה תעזוב את המקום לא ישאר זכר לשהייה שלה. הקבוצה מתחלקת לקבוצות משנה, כולם נוטלים חלק בהכנת הארוחה – יש שמכינים את המדורה, יש שמכינים בצק לפיתות וסמבוסקים, אחרים מכינים סלט וטחינה. כעבור שעה האוכל מוכן ועל שולחן האבנים והחול מוגשים סמבוסקים ופיתות שנאפו במקום, סלט, טחינה, ולאבנה. מי היה מאמין שארוחת מלכים מדברית שכזו יכולה להיווצר על ידי כוח של עבודה משותפת בזמן כל כך קצר.

אחרי הארוחה אנחנו מתקפלים מהמקום אחרי שכיסינו את שרידי המדורות ולקחנו כל זכר לדבר שיכול היה להסגיר שהיינו. עוד מעט חצות – קצת לפני היציאה בחזרה לדרך ג’יפים מדברית, דרך שעליה נלך בחזרה למצוקי דרגות. הקבוצה מתכנסת בפעם האחרונה. אוספים רשמים, כולם בתחושה שמשהו יוצא דופן קרה כאן ודווקא בגלל הפשטות והצניעות המדברית. ובמילים של אסף “אנחנו יכולים לחיות באופן פשוט יותר לא צריכים הפקות”

צילום: יוחאי חדד- מכאן והלאה

 

ההגעה לרכבים נעשית בשעת לילה מאוחרת – אפשר להישאר לישון ב”מצוקי דרגות”, ב”פתח האוהל” שבישוב אבנת הסמוך, או לנסוע חזרה הביתה.

אז אם אהבתם אפשר כבר להירשם לטיולי הירח המלא שייתקיימו בחודש הבא…

 

לטיולי ירח מלא ולפעילויות נוספות של אסף הרשטיג ב”מגרש המשחקים” של רמת המדבר

ללינה בסוף הטיול במצוקי דרגות