נחל אוג תחתון - מסלול מומלץ בים המלח: בית הספר לאהבת ארץ ישראל

מאת אייל בן לאה |
02/05/2021

אפריל זה החודש שמסמל עבורנו יותר מכל את תחילת עונת הטיולים. השבת, קיבלנו דיווח על חום כבד אפשרי, דבר שהכניס את כולם ללחץ, אבל הרצון של הילדים לצאת לעשות מסלול טיול היה כל כך חזק עד שהצענו להם “אפשרות מהפכנית” – לצאת לפני הזריחה ולהתחיל את המסלול מיד עם הזריחה. להפתעת כולנו הם אימצו אותה בשמחה וקדימה לדרך..

מסלול הטיול הייחודי האחרון שעשינו היה טיול לילי בהר סדום והחוויה שנותרה אצל הילדים הייתה כל כך חזקה עד שהם ממש לחצו עלינו לעשות הפעם מסלול מאתגר יותר, ובשפתם, מסלול הכולל ניווטים וטיפוס. האמת היא שהם כבר מתבגרים וניתן לצאת לטיולים יותר משמעותיים לכן חשבנו לעשות מסלול המשלב את הכול אבל למרחק רציונלי, לא כזה שיגרור אותנו אל תוך חום היום. לכן החלטנו פה אחד לצאת לעשות את נחל אוג תחתון, המקטע המעגלי שמתחיל בקיבוץ אלמוג.

נחל אוג תחתון הוא בראש ובראשונה מסלול טיול ייחודי באזור ארץ ים המלח, הוא כולל הכול, הליכה בנוף קדומים עוצר נשימה, מעבר בנקיקים עצומים ומפותלים, טיפוס לאורך מפלים יבשים המתנשאים לגבהים משמעותיים ועוד. בעונת הגשמים ניתן למצוא מים בגבי הנחל, ותמיד נדהמים מיופיו עוצר הנשימה של הטבע בנוף פראי שאין לו אח ורע.         

אז יצאנו מאזור אשדוד בשעה ארבע לפנות בוקר ולתדהמתנו תוך שעה הגענו דרך ירושלים לחנייה בקיבוץ אלמוג. שמנו לב שלא פגשנו בדרך אפילו רמזור אחד, מהרגע שיצאנו מהבית, זה היה כל כך מהיר שהבנים לא הספיקו אפילו להירדם שוב. בכל זאת, עצם העובדה שהם הסכימו להתעורר בשעה כזו היה הישג לא מבוטל, אז גם לקבל אותם ערניים וצוהלים לאורך כל הדרך? זה כבר בלתי נתפס.

הגענו כמחצית השעה לפני הזריחה, עדיין חשוך, הכנו קפה זריז על ספסלי המנוחה שמוקמו בפאתי החניון המסודר, וניצלנו את ההפוגה בשביל להסביר לבנים איך עושים קשר הצלה עם חבל הטיפוס שהבאנו עמנו. חשבנו שאפילו שזה לא נחוץ במיוחד, כי הסולמות על קירות המפלים היו יציבים וברורים, לא יזיק להטמיע בבחורים הצעירים את מידת הזהירות, והם מצדם התייחסו לדבר ברצינות תהומית ולמדו את הקשירה המפורסמת במהירות.

דמדומי הזריחה החלו לשטוף את פסגות ההרים שמולנו והנוף נגלה אל עינינו. החניון ששוכן ממש על שפת המצוק משקיף מטה אל עבר פתחה גדולה בנחל המוקפת רכס תלול בגובה עצום. לפתע ובבת אחת החלו ציוצי ציפורים למלא את החלל, זו הייתה חוויה נדירה שלא היינו מוכנים אליה, מאות ציפורים יצאו מתוך קניהם שבחורים בקיר הקניון העצום, והחלו ממלאות את החלל בשירה ובתעופה ראשונה של בוקר מחלצת כנפיים. החלנו יורדים בשביל המסומן ירוק ועקפנו את קוביית הבטון הגדולה שמסמנת את תחילת המסלול בצורה שלא ניתנת לפספוס.

הירידה התלולה והמתפתלת אל הנחל שמתחתינו הסתירה את הגובה העצום שירדנו במספר רגעים, רק כשרגלינו דרכו על הקרקע השזורה בחלוקי נחל הבנו את הבדלי הגבהים הבלתי נתפסים, ההליכה לאורך הסימון הירוק לכיוון הנקיק שנגלה מול עינינו דרך שיחים גבוהים הבהירה לנו שכנראה זרימת המים כאן גדולה מאד בחורף, אחרת לא ניתן להסביר את הרוחב הגדול של הנחל וריבוי הצמחייה בכניסה לנקיק נחל אוג.

מיד כשנכנסנו לנקיק התחלנו להרגיש שאנחנו נכנסים לעולם אחר, עולם פראי, כזה שרק מסלול ייחודי באזור מדבר יהודה יכול להציע. הדילוג על הסלעים במעברים השונים הצליח לפלוט מפינו קריאות הפתעה למראה סלעי הענק השחוקים מהמים, ולאורך כל הדרך, ליוו אותנו ציוץ ציפורים שבקע מתוך קינים החצובים בקירות הסלע. היו שם סייסים ושחרורים מדהימים, ועוד מינים שלא הצלחנו לזהות. די מהר הגענו למדרגת הסלע הראשונה. במבט ראשון הגובה נראה מאיים, אבל כמו תמיד מה שרואים מכאן לא רואים משם, ומיד לאחר הטיפוס הראשון הבנים הבינו שלא באמת חייב את החבל, אבל בשביל להיות בצד הבטוח בחיים הסכמנו שעדיף עם.

כמו מדף הסלע המרגש הראשון כך נגלו לפנינו שני הנוספים שהיו מרוחקים זה מזה מטרים ספורים. העלייה הייתה נוחה, מעט מאיימת בתחילה אבל בסה”כ חוויה קלה ובעיקר מהנה מאד. לאחר שסיימנו את הטיפוס התבוננו לאחור ויכולנו לראות שטיפסנו שוב לגובה רציני. לקחנו מעט זמן להתפעם מהנוף המטורף שנגלה מאחורינו, עשינו הפסקת מים והתמסרנו לאוויר הנעים והציוץ המרהיב שעדיין נשמע מתוך הוואדי.

 נחל אוג תחתון

המשך ההליכה התאפיין בעלייה מתונה בתוך הנחל עד שהדרך נפתחה שוב למפגש יובלים גדול שם זיהינו את הסימון (ויש גם שלט נוח) השחור שמעלה אותנו על דרך רחבה בחזרה לאזור החניון. העלייה המתונה בתוך הנוף שנפרס לכל רוחב שדה הראיה שלנו חשפה חן מדברי המתעורר לחיים בצבעים הבוהקים מקרני השמש הראשונות של הבוקר. לאורך הדרך ראינו שישנם מסלולי טיול נוספים המתנקזים אל השביל שלנו, ועם הגיענו לשיא הגובה סטינו לרגע ימינה עם השלט “מצפור אוג” להתבונן שוב על הנחל מלמעלה ולזכות בזווית נוספת הצופה על שלל ציפורי הנחל הממלאים את השמיים.

 

מנקודת המצפור המשך ההליכה היה דקות ספורות בלבד והגענו בנוחות לחניון בחזרה. התיישבנו שוב בפינת המנוחה המסודרת וערכנו ארוחת בוקר קטנה. דיברנו על זה שהטיול היה קסום ובכלל לא ארוך, זה לקח לנו כשעתיים וחצי בלבד, מזג האוויר היה עדיין ממש נעים אז החלטנו לנצל את ההזדמנות ולנסוע לטבול בים המלח. החלטנו להגיע לחופי עין בוקק, חשבנו שיהיה הכי נכון להגיע למקום מסודר עם שירותים ומקלחות.

יצאנו לדרך שחלפה ממש מהר כי האדרנלין עדיין הציף את כולם והם לא הפסיקו לקשקש ולהחליף חוויות. כמו שחשבנו, בעין בוקק היה הכול מסודר ואפילו שהיו המוני ישראלים בחופים זה לא הפריע לנו כי הייתה חנייה נוחה בשפע, וגם יכולנו להתארגן על מגבות בחנות שליד החוף כי ששכחנו להביא אתנו מראש. ההחלטה הזו הסתברה כהחלטה מצוינת שהכתירה את הטיול שלנו כאחת מההצלחות המסחררות שלנו בכל הזמנים. בטוח שהפרוזן יוגורט ביציאה מהחוף גם עזר להרגשת רוממות הרוח הגדולה שהרגשנו כולנו.

התמצאות בנחל אוג תחתון:

נורא קל להגיע J למגיעים מירושלים ימינה לקיבוץ אלמוג, אי אפשר לפספס את החניון בכניסה לקיבוץ, ולבאים מדרום פשוט לפנות שמאלה לקיבוץ.

גם בתוך הנחל אי אפשר לטעות, אבל למי שמתעקש, מפת שבילים מס’ 8 תוכלו למצוא את המסלול, או באתר עמוד ענן.

עוד על נחל אוג – בויקיפדיה – לינק