בית הכנסת העתיק בעין גדי

שיתוף מקום

עין גדי היא סיפור מדהים של טבע פראי, שבר סורי אפריקאי ענק, חיות וצמחייה ייחודית, נופים מרהיבים, ים המלח עם המינרלים הנדירים שבו, אפילו האוויר פה שונה ועשיר בברום. אבל עין גדי היא גם סיפור של אנשים.

האנשים של עין גדי
עדויות ראשונות להתיישבות באזור יש כבר מהמאה ה-7 לפני הספירה, היא מוזכרת בתנ”ך הן בשם המוכר “עין גדי” והן כ”חצצון תמר”, נמצא בה מקדש מהתקופה הכלכוליתית, היא מוזכרת בכתבי חז”ל, כתבי יוסף בן מתתיהו ועוד. היסטוריה ארוכה של אנשים מתקופות שונות, שהפכו את נווה המדבר הזה לביתם. עין גדי קמה, נחרבה ונבנתה שוב, בשרשרת מחזורית, שנכון לעכשיו החוליה האחרונה שלה היא החלוצים שהגיעו לכאן ב-1953 להקים קיבוץ בלב המדבר. יש להם גם מקום חשוב בסיפור של בית הכנסת העתיק.

בית הכנסת העתיק חושף בפנינו את הסיפור של האנשים שחיו בו בתקופה של כ-300 שנה, מהמאה ה-3 לספירה ועד המאה ה-6 לספירה. מי היו האנשים האלה? ממה הם התפרנסו? מה העסיק אותם ומדוע חרב הישוב במאה ה-6? שרידי בית הכנסת חושפים לא מעט תשובות לשאלות האלה, אבל גם פותחים שאלות חדשות.

זוכרים את החלוצים שהגיעו לפה לבנות קיבוץ? בשנת 1953, תוך כדי עבודות להכשרת שטח לחקלאות, התגלו ממצאים שהעידו על המצאות בית כנסת במקום. קפיצה קטנה בזמן, ובשנת 1970 מתחילות במקום חפירות ארכיאולוגיות מסודרות על ידי דן בר”ג, י. פורת ואהוד נצר. החפירות, אגב, ממשיכות לסירוגין עד היום – מדי ינואר מתייצבת במקום קבוצה של מתנדבים שמרכז הארכיאולוג ד”ר גדעון הדס, חבר קיבוץ עין גדי. נחזור לחפירות של תחילת שנות ה-70 – אז מתגלים במקום שרידים של בית כנסת עתיק, שבנייתו החלה במאה ה-3 והסתיימה במאה ה-6. ופה אנו מקבלים גם תשובה לשאלה מדוע הסתיים הישוב היהודי בעין גדי באותה תקופה – בית הכנסת נשרף בשריפה גדולה, שכילתה אותו ואת הישוב שלידו.=

סודות מן העבר
כדי לגלות את סודות תושבי הכפר הקדום צריך להשפיל עיניים אל הרצפה. רצפת בית הכנסת מעוטרת פסיפס שהוא מרתק לא פחות משהוא יפה. הרצפה שאנחנו רואים היום היא העתק מדויק של הרצפה המקורית, שהועתקה אל מוזיאון רוקפלר. מה נמצא בין העיטורים היפים?

צלב קרס – בולט לעין סמל של צלב קרס, שהיום מעורר בנו מיד רתיעה אינסטינקטיבית, אבל בעבר שימש כמוטיב קישוטי נפוץ, וניתן למצוא אותו גם בבתי כנסת נוספים מאותה תקופה.
רשימת הדורות
– רשימת כל הדורות מאדם ועד יפת.
רשימת המזלות
ורשימת החודשים, שתיהן בעברית.
כתובת המוקדשת למי שתרם להקמת בית הכנסת .
מוטיבים קישוטיים
כמו טווסים, דוגמאות גיאומטריות, עגורים, צמחים ועוד.

אבל הכתובת המסקרנת והמיוחדת מכולן היא כתובת ארוכה ובה קללה מסתורית.

סוד האפרסמון
“כל מי שגורם מחלוקת בין איש לחברו, או אומר לשון הרע על חברו לגויים, או גונב את חפצי חברו, או מי שמגלה את סוד העיירה לגויים – זה שעיניו משוטטות בכל הארץ ורואה את הנסתרות – הוא ייתן את פניו באיש ההוא ובזרעו ויעקור אותו מתחת השמים. ויאמרו כל העם אמן ואמן סלה”.

מה הוא סוד העיירה שהיה חשוב עד כדי כך שקללה על מי שיגלה אותו תחקק על רצפת בית הכנסת?

אחד הגידולים המרכזיים של תושבי הכפר הקדום היה צמח האפרסמון. לא מדובר בפרי הכתום שאנחנו מכירים היום בשם זה, למעשה החוקרים עדיין לא בטוחים מהו הצמח המסתורי. אנחנו כן יודעים שמצמח זה הפיקו את הבושם היקר והנדיר ביותר של העת העתיקה. בושם שהיה מבוקש בכל רחבי העולם הקדום ושאגדות רבות נקשרו בשמו. כאשר מרקוס אנטוניוס רצה להוכיח לקליאופטרה את אהבתו, הוא העניק לה במתנה את מטעי האפרסמון ביריחו. בתלמוד הבבלי מסופר שהעשירים היו מחביאים את רכושם שהיקר יחד עם שמן האפרסמון, וגנבים בעלי חוש ריח מפותח יכלו למצוא כך את האוצר שהוחבא. על בנות ציון מסופר כי היו מחביאות בעקב נעליהן שקיק ובו בושם אפרסמון, וכאשר היו פוגשות בחור נאה, היו דורכות על השקיק. ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו מתאר את האפרסמון בספרו “מלחמות היהודים עם הרומאים” – “היקר בכל פרי הארץ ההיא”. סוד גידול והפקת בושם האפרסמון הוא “סוד הקריה”, עושרה וכלכלתה של עין גדי הקדומה הייתה תלויה בו. לכן לא פלא שהפחד שהסוד יתגלה היה כה עז, שקללה קשה הוטלה על מי שיגלה את הסוד. לזכותם של אנשי עין גדי יאמר, שאכן הסוד נשמר כל כך טוב, שעד היום איננו יודעים מהו צמח האפרסמון וכיצד מפיקים ממנו בושם. ואולי עדיף שכך, עדיף לא לבדוק אם הקללה אכן פועלת…

ומה מסביב לבית הכנסת?
בכניסה למתחם מצאו גן קטן ובו צמחיה מקומית – פתילת המדבר (הקרויה גם תפוח סדום) שמהסיבים שלה ייצרו בעבר פתילים למנורות שמן. צמח הניל המכסיף, ממנו הפיקו את צבע האינדיגו המבוקש, כופר, צלף ועוד.

מסביב לבית הכנסת תמצאו את שרידי הישוב הקדום. אלו התגלו ברובם בחפירות שניהל פרופ` יזהר הירשפלד.

בסיום הביקור במקום, הרימו את העיניים והביטו סביבכם. ייתכן שמטעי התמרים שאתם רואים סביבכם, דומים מאוד לאלו שגידלו אנשי כפר עין גדי, ורק את האפרסמון החליפו עצי מנגו. הרימו מבט אל הקיבוץ שנמצא היום על הגבעה שמעל בית הכנסת העתיק.

זכרו כי בסוף, הכל תמיד סיפור של אנשים – המאה ה-3 או המאה ה-21, לכולנו אותם רצונות, חלומות ותקוות. חוט ארוך מחבר את כולנו לשרשרת אחת.

על פי הנחיות משרד הבריאות, הכניסה לאתרי רשות הטבע והגנים היא ברישום מראש בלבד דרך אתר רשות הטבע והגנים.

מיקום על גבי מפה
צרו איתנו קשר
מייל|st-eingedi@npa.org.il כתובת| על כביש 90 (ים המלח) כקילומטר אחד צפונית לקיבוץ עין גדי. בוויז: שמורת טבע עין גדי.
טלפון|08-6584285 שעות פעילות|שעון קיץ:
בימים א' - ה' ושבת: 17:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 16:00 - 08:00

שעון חורף:
בימים א' - ה' ושבת: 16:00 - 08:00
בימי שישי וערבי חג: 15:00 - 08:00

בערב ראש השנה ובערב פסח: 13:00 - 08:00
בערב יום כיפור: 13:00 - 08:00
פרטים כלליים על המקום
  • הזמנות / תיאום מראש
  • מתאים לבודדים
  • מתאים לזוגות
  • מתאים למשפחות / ילדים
  • מתאים לקבוצות
  • נגיד לנכים - בחלקו
  • פעילות חוץ
  • פעילות יום