גן לאומי מצדה
במשך שנים מככבת מצדה בראש כל רשימה של האתרים הפופולריים ביותר בישראל, הן אצל הישראלים והן אצל תיירים. למעשה, כמעט כל התיירים הכניסו את מצדה למפת הטיול שלהם בישראל. ובאמת, ביקור במצדה מבהיר מיד את סוד הקסם שלה. במצדה מתקיים שילוב שהופך אותה לחוויה יוצאת דופן – נוף מרהיב, שרידים ארכיאולוגיים מרתקים וסיפור דרמטי. עכשיו תוסיפו לזה גם רכבל, זריחה יפיפייה, חניון לילה, חיזיון אור-קולי ומוזיאון – ותבינו שאכן מדובר באתר שפשוט אסור לפספס!
להגיע לפסגה
יש 3 דרכים עיקריות להגיע לפסגת ההר:
שביל הנחש – חביב בעיקר על מטפסים נחושים, בעלי כושר טוב וחיבה לזריחות יפות. העלייה היא מכיוון מזרח (כביש 90), היא אורכת כשעה וברמת קושי גבוהה. השביל נפתח כל יום שעה לפני הזריחה ונסגר שעה לפני סגירת האתר.
שביל הסוללה – קל וידידותי. מדובר בעלייה מתונה של כ-20 דקות, ברמת קושי בינונית. ההגעה היא מכיוון מערב (כביש 3199 מכיוון ערד). השביל נפתח מדי יום חצי שעה לפני הזריחה ונסגר שעה לפני השקיעה.
חשוב לדעת שבימים של עומס חום יש הגבלות על שעת העלייה והירידה, וכדאי להתעדכן מראש באתר רשות הטבע והגנים.
רכבל – מעבר לעובדה שתוך דקות ספורות תגיעו לראש ההר, מדובר גם בחוויה מדהימה של ריחוף בתוך נוף מדהים של מדבר בראשיתי וים כחול. העלייה ברכבל כרוכה בתשלום נוסף.
מה תמצאו על ההר
הטיול בין השרידים הארכיאולוגיים הוא טיול בין תקופות וסיפורים. המלך הורדוס בחר לבנות במצדה מקום מפלט מאויביו, ובית נופש לחורף. כיאה להורדוס, גם את זה הוא עשה בגדול. על צלע ההר הצפונית הוא בנה ארמון מפואר בן שלושה מפלסים, במבצע אדריכלי מורכב ונועז, שאת שרידיו ניתן לראות עד היום – עמודים מגולפים, רצפות פסיפס המרמזים על ההדר שהיה פה פעם בלב המדבר. לפני שתרדו אל מפלסי הארמון, תוכלו להתרשם למעלה ממודל המשחזר את הארמון המקורי.
אחד המיזמים הגדולים והמורכבים של הורדוס במצדה היה מערכת מים משוכללת. הוא הקים שורה של סכרים בערוצי הנחלים, בנה תעלות מטויחות בהן הובלו המים, חפר 12 בורות מים החצובים בשני מפלסים על צלע ההר ועוד 2 בורות גדולים על פסגתו. המערכת הזו אפשרה לו לאגור מי גשמים, מי שיטפונות ומים מן הנחלים ולאפשר אספקת מים קבועה ויציבה ליושבי ההר. האספקה היתה כה רבה, שהוא יכל לאפשר לעצמו לבנות על פסגת ההר שבלב המדבר בית מרחץ מפואר ובו מים חמים, וגם בריכת שחייה רחבת ידיים בחלק הדרומי של ההר. מאוחר יותר עשו גם המורדים שימוש במערכת המים של הורדוס ואף בנו שני מקוואות על ההר. כיום ניתן עדיין לראות חלק גדול ממערכת המים על ההר, וכן להתרשם ממודל שאפשר להזרים בו מים ולהמחיש את התהליך.
כ-70 שנה לאחר מותו של הורדוס, בשנת 66 לספירה הגיעה להר קבוצת המורדים, שיוסף מתתיהו כינה אותה הסיקריים , וכבשה את מצדה מידי חיל המצב הרומי ששהה שם. הנציב הרומי, פלביוס סילבה מחליט להטיל מצור על מצדה. הסוף הדרמטי מוכר לכולם – כאשר אנשי מצדה מבינים כי גורלם נגזר, הם מחליטים להתאבד, בהעדיפם מוות על פני חיי שבי. למחרת, כאשר הצבא הרומי פורץ את החומה מצידה המערבי, הם מוצאים את גופותיהם של כ-1,000 אנשים – גברים, נשים וילדים.
מן הלילה הטרגי הזה נשארו שרידים עד היום – במוזיאון מצדה תוכלו לראות אבנים עליהם רשומים שמות הלוחמים. האבנים האלו, הנקראות אוסטרקונים, הם כנראה הגורלות אותם הטילו המתאבדים לפני מותם. החדר בו נמצאו האוסטרקונים נקרא "חדר הגורלות", וניתן להיכנס אליו ולדמיין את הדרמה הגדולה שהתחוללה בו. ממצא מעניין אחר מאותו הלילה הוא צמה ארוכה של אשה שהשתמרה בצורה כמעט מלאה, וגם אותה ניתן לראות היום במוזיאון שלמרגלות ההר.
מצדה נותרה מבודדת עד המאה החמישית, אז הגיעו אליה נזירים מתבודדים שהפכו אותה לביתם. הם השתמשו בשרידים שנותרו מתקופת המרד ואף הוסיפו מבנים חדשים. מתקופה זו ניתן לראות היום שרידים של כנסיה ביזנטית יפיפייה, עם אפסיס מרשים ורצפת פסיפס מרהיבה.
בתחילת המאה ה – 20 נרשם הפרק הבא בתולדות מצדה. עם התעוררות התנועה הציונית, הופכת מצדה לסמל ובני נוער מתחילים להגיע במסעות ארוכים ומסוכנים, כאשר הרוח החיה מאחוריהם הוא שמריה גוטמן. לאחר הקמת המדינה וצה"ל, הופכת מצדה למקום בו מושבעים החיילים והמיתוס של מצדה הולך ונהיה משמעותי ועמוק.
בשנת 1965 מתחיל יגאל ידין את החפירות המפורסמות שלו על ההר, חפירות שנמשכות על ידי ממשיכי דרכו עד היום. ההר ממשיך לחשוף לאט את סודותיו, ואת הסיפורים המדהימים שהתרחשו בו.
מצדה משקיעה לזריחה
במשך כ-30 שנה הוקרן חיזיון אור-קולי על צלע ההר המערבית של מצדה. דורות של תלמידים ושל מטיילים צפו בחיזיון המיתולוגי. בשנת 2019 הוחלט לחדש את החיזיון והושק מופע הלילה החדש – "מצדה משקיעה לזריחה". המופע הופק בטכנולוגיית VIDEO MAPPING מהגדולות שבוצעו בארץ ושימוש בתאורה מתקדמת. את השירים הלחין שלמה גרוניך במיוחד עבור החיזיון, ובביצוע לוקחים חלק הראל סקעת, לירז צ'רכי, תזמורת גדולה ומקהלה, וכן כ-60 שחקנים וניצבים.
ההפקה המרהיבה, קרני האור והאפקטים המסחררים מצליחים לגעת בנשמה ולספר את סיפורו של ההר בצורה סוחפת ומלאת קסם.
המופע מוקרן בעברית, וניתן לקבל בכניסה אוזניות עם תרגום לאנגלית ולרוסית. המופע מוקרן בחלק המערבי של ההר, ויש לרכוש אליו כרטיסים מראש, באתר רשות הטבע והגנים.
על פי הנחיות משרד הבריאות, הכניסה לאתרי רשות הטבע והגנים היא ברישום מראש בלבד דרך אתר רשות הטבע והגנים.
